למה אנחנו דוחים משימות?

לא כל המשימות גורמות לנו להרגיש אותו הדבר. משימות שנתפסות כמורכבות, משעממות או מאיימות נוטות להידחות יותר ממשימות אחרות. מחקרים מצביעים על כך שכאשר אנחנו חוששים שלא נצליח, שנאכזב את עצמנו או שנקבל ביקורת, אנחנו עלולים להימנע מהמשימה – גם אם ברור לנו שהיא חשובה.

אחת הסיבות לכך היא הדרך שבה המוח שלנו מתייחס לתגמול. כשמועד ההגשה רחוק, גם תחושת הסיפוק שבסיום המשימה נראית רחוקה. לעומת זאת, ככל שהדדליין מתקרב, גם הלחץ וגם תחושת ההקלה שמתקרבת עם סיום המשימה הופכים למשמעותיים יותר – ולכן קל יותר להתחיל.
זו גם הסיבה שרבים מרגישים שהם "עובדים הכי טוב תחת לחץ", אף שבפועל עבודה ברגע האחרון עלולה להגביר את הלחץ ולהשפיע על איכות התוצאה.

לפעמים כן. מחקרים מצאו שיש מאפיינים אישיים שעשויים להשפיע על הנטייה לדחות משימות, אך הם אינם קובעים את ההתנהגות שלנו באופן מוחלט.
אימפולסיביות

אנשים שנוטים לבחור במה שמספק תגמול מיידי מתקשים לעיתים להשקיע במשימות שהתוצאה שלהן תגיע רק בעתיד. לכן, הם עשויים לבחור בפעילויות מהנות יותר ולדחות משימות מורכבות או פחות מעניינות.

פחד מכישלון ותחושת מסוגלות

כשאנחנו לא בטוחים שנצליח, קל יותר לדחות את המשימה מאשר להתמודד עם האפשרות להיכשל. לעומת זאת, אנשים שמאמינים ביכולות שלהם ורואים בטעויות חלק טבעי מתהליך הלמידה נוטים להתמודד טוב יותר עם משימות מאתגרות.

התמודדות עם לחץ ותכנון

גם היכולת להתמודד עם לחץ, לנהל זמן ולתכנן משימות משפיעה על הדחיינות. כאשר המשימה ברורה ומחולקת לשלבים, קל יותר להתחיל. לעומת זאת, משימות שנראות עמומות או גדולות מדי עלולות לגרום לנו לדחות את תחילת העבודה.

לא. ברוב המקרים, דחיינות אינה נובעת מעצלנות, אלא מקושי להתמודד עם רגשות כמו לחץ, חשש מכישלון, חוסר ודאות או עומס. לכן, ביקורת עצמית בדרך כלל אינה פותרת את הבעיה – ולעיתים אפילו מחמירה אותה. הצעד הראשון הוא להבין מה גורם לכם לדחות. רק אחר כך אפשר לבחור את הדרך המתאימה להתמודד עם זה.

החדשות הטובות הן שאפשר ללמוד להתמודד עם דחיינות. יש מגוון כלים שיכולים לעזור להתחיל משימות, להתמיד בהן ולהפחית את הנטייה לדחות – החל מפירוק משימות גדולות לשלבים קטנים ועד יצירת סביבת למידה שתעזור לכם להתרכז. בכתבה "כלים שיעזרו לכם להתחיל, להתמיד ולהפסיק לדחות" ריכזנו שיטות מעשיות שתוכלו ליישם כבר היום.