חיפוש
סגור את תיבת החיפוש
המל"ג
המדריך לאקדמיה - כרטיס הכניסה שלך לתואר

מילון מושגים לאקדמיה

שלא תראו חובבנים בכניסה ללימודים, סידרנו לך הסבר מופשט שכל סטודנט/ית חייב לדעת (מסודר לפי א׳-ב׳)

אבחון לצורך התאמות בבחינה הפסיכומטרית

בכדי לסייע לאנשים עם מוגבלויות פיזיות\רפואיות\נפשיות  או לקויות למידה בביצוע מבחן הפסיכומטרי ישנה אפשרות לבחינה מותאמת אשר אותה מקיים המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. האבחון תקף ל-5 שנים ומומלץ לבצעו בהקדם האפשרי מרגע קבלת מועד הפסיכומטרי (לפרטים נוספים ◀️ יש לסמן ׳הגשת בקשה לתנאים מותאים בבחינה הפסיכומטרית)

אגודת הסטודנטים

זהו ארגון המוקם על ידי סטודנטים במוסד אקדמי אשר מטרתו הוא לדאוג לזכויותיהם, רווחתם וטובתם של הסטודנטים. האגודה נבחרת על ידי הסטודנטים של אותו מוסד לימודי, כאשר כל מוסד וכל אגודה פועלת ובוחרת את אנשיה בצורה שונה. האגודה פועלת לייצוג של הסטודנטים, לשיפור זכויותיהם האקדמיות והאישיות, הקמה וארגון של פעילויות חברתיות, אירועים, מסיבות, ירידים ועוד. במקרים רבים, האגודה תהווה גוף אשר מסייע לסטודנטים בייצוג מול הנהלת מוסד הלימודים בכל הנוגע לערעור, ייצוג משפטי ובבעיות אקדמיות כאלה ואחרות. מטרותיהן של אגודת הסטודנטים הינן זהות ברוב מוסדות הלימוד בארץ, כאשר פועלן ואופן ניהולן ישתנה מאגודה לאגודה. 

מקורות ההכנסה של אגודת הסטודנטים גם כן משתנה מארגון לארגון, אך ככלל ישנה חלוקה לדמי רווחה, דמי חבר ומקורות הכנסה אחרים. דמי הרווחה הוא תשלום אשר נגבה מהסטודנט לצד תשלום שכר הלימוד והוא תשלום רשות. רוב הסטודנטים בוחרים לשלם את הסכום הזה מאחר ואי תשלומו מונע זכויות ושירותי רווחה הניתנים על ידי הארגון. דמי חבר הוא תשלום אשר נגבה מהסטודנטים על ידי הארגון (האגודה) עצמו, במקום או בנוסף לדמי הרווחה. מרבית מהאגודות בארץ בוחרות שלא לגבות כספים אלה ומסתפקות בדמי הרווחה אשר משולמים על ידי כל סטודנט אשר בוחר לעשות זאת. 

לא מעט פוליטיקאים ואנשי ציבור מוכרים החלו את דרכם המקצועית בתור עובדי או יושבי ראש אגודת הסטודנטים שכן מדובר בתפקידים ניהוליים, מורכבים וכאלה אשר דורשים יכולות גבוהות.

דיקן / דקאן

 תואר המשרה של אדם שהוענקה לו סמכות ניהולית משמעותית, בפרט ניהול פקולטה באוניברסיטה. 

מקור המילה במונח הלטיני המאוחר decanus – מפקד על עשרה אנשים. מקור הכינוי הוא בתקנוני הנזורה; עם צמיחת האוניברסיטאות מתוך הקתדרלות ובתי הספר במנזרים, החל התואר גם לשמש לציון בעלי סמכות אדמיניסטרטיבית במוסדות אלו. 

באוניברסיטאות ובמכללות עומד הדיקן בדרך כלל בראש פקולטה, ועוסק בניהול האקדמי שלה. לתפקיד זה, נבחר פרופסור מסגל הפקולטה. נוסף על דיקני הפקולטות, בראש ניהול המחקר באוניברסיטה או במכללה עומד דיקן מחקר. לתפקיד זה נבחר איש אקדמיה בכיר בדרגת פרופסור, המכהן בדרך כלל גם כסגן נשיא ותפקידו כולל הנחיית אנשי סגל ודיקני הפקולטות, ניהול תקציבי המחקר, פיקוח וביקורת על המחקר ובחלק מהמוסדות גם גיוס משאבים לביצועו.

נוסף על כך, קיים משרד בעל אופי שונה, דיקנט הסטודנטים, העוסק בסיוע לסטודנטים בהשתלבותם באוניברסיטה, באמצעות מתן מענה לבעיות לימודיות, אישיות, כלכליות וחברתיות. בראשות משרד זה עומד לרוב פרופסור מסגל האוניברסיטה.

דיקנט - דיקן הסטודנטים

דיקן/דיקנט הסטודנטים הינו גוף מטעם הנהלת המוסד להשכלה גבוהה האמון על טיפול בזכויות הסטודנט ומתן סיוע לסטודנט בפתרון בעיות אישיות, חברתיות וכלכליות הנוגעות לחייו, ובכלל זה תמיכה בסטודנטים במילואים ובתהליך הורות. 

דיקן הסטודנטים מעמיד לרשות הסטודנט מגוון שירותי סיוע, כגון: מתן מלגות סיוע, שיעורי עזר לסטודנטים מאוכלוסיות מסוימות (כמו עולים, לקויי למידה), שירות פסיכולוגי ועזרה במציאת תעסוקה מקצועית לסטודנטים ובוגרים ועוד.

הוועדה לתכנון ותקצוב (הות"ת)

הגוף האחראי על תקצוב מערכת ההשכלה הגבוהה במדינת ישראל. הות”ת קובעת את התקציב הרגיל של המוסדות האקדמיים וכן את תקציב הפיתוח, תוך התחשבות בצרכי החברה והמדינה, שקידה על קידום המחקר וההשכלה ושמירה על החופש האקדמי והמנהלי של המוסדות. 

בשנת 1972 החליטה המל”ג על כינונה של הות”ת, שאליה תעביר מסמכויותיה במימון ההשכלה הגבוהה. 

חברי הות”ת מתמנים על ידי שר החינוך, על דעת יו”ר הות”ת ובאישור המל”ג לתקופה של שלוש שנים.

היחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה

יחידה במוסדות אקדמיים, הפועלת לשיפור ההוראה, הגברת יעילותה ולקידום חדשנות פדגוגית במטרה לספק ללומדים חוויית למידה משמעותית. 

היחידה מציעה לחברי הסגל האקדמי מגוון אפשרויות לקידום ושיפור ההוראה – סדנאות והשתלמויות בתחום ההוראה, ייעוץ פדגוגי אישי וליווי בפיתוח והטמעה של טכנולוגיות הוראה חדשות ושיפור של שיטות הוראה קיימות.

היחידה גם אחראית על מדידת איכות ההוראה ומנהלת את סקר שביעות הרצון של הסטודנטים מההוראה, שתוצאותיו זמינות למרצי הקורסים, לראשי היחידות האקדמיות ולסטודנטים. היחידה פועלת בכדי להרחיב ולהעשיר את הזדמנויות הלמידה לסטודנטים, וכן מטפחת את שיתוף הפעולה עמם באמצעות דיאלוג מתמשך עם נציגי הסטודנטים במחלקות השונות וחברי הנהלת אגודת הסטודנטים.

המועצה להשכלה גבוהה (המל"ג)

המוסד הממלכתי לענייני השכלה גבוהה בישראל, אשר מתווה את מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה. הוועדה לתכנון ותקצוב (ות”ת) אחראית על תכנונה ותקצובה. אלה שוקדות על פיתוח המחקר וההוראה, קידום איכות ומצוינות והנגשת המערכת לכלל האוכלוסייה. 

המל”ג הוקמה מכוח חוק המל”ג התשי”ח 1958, כתאגיד סטטוטורי עצמאי ובלתי תלוי. הקמתה נועדה ליצור הפרדה בין המערכת הפוליטית לבין מערכת ההשכלה הגבוהה, על מנת להבטיח שלא תהיה פגיעה בחופש האקדמי. 

החוק מגדיר את סמכויותיה, הרכבה, ואופן פעולתה של המועצה.

חובות קורס

חובות קורס כשמן כן הן, הדרישות והחובות שעל הסטודנט להשלים בכדי לעבור/לקבל ציון בקורס. השלמת החובות של הקורס תזכה את הסטודנט במספר נקודות הזכות המהוות את הקורס האקדמי. החובות האלו יופיעו לרוב בסילבוס של הקורס והם יקבעו על ידי המרצה. בדרך כלל חובות אלה יכללו דרישות כגון: נוכחות והשתתפות בשיעורים, קריאת מאמרים בבית, פתירת תרגילים, הגשת עבודות ועמידה במבחנים (בין אם אמצע או סוף קורס). חובות אלו, כמובן, משתנות ממרצה למרצה, מקורס לקורס וממוסד לימודים למוסד לימודים. אי עמידה בחובות הקורס, איזה שלא יהיו, יובילו לכישלון בקורס ולהשלכות כגון ביצוע קורס חוזר או עיכוב לימודים. 

מבחן מת״ל (מערכת תפקודי למידה)

מת"ל פותחה לראשונה "במרכז הארצי לחינות והערכה" בעזרתם של מומחים בתחום לקויות הלמידה ובמטרה לסייע ללקויי הלמידה. עקב כך הוקמה מערכת ממוחשבת שבעזרתה ניתן לאבחן באמצעות שאלונים מועמדים למוסדות האקדמיים בעלי לקויות הלמידה. לאחר איתורם, ובהתאם לצרכיהם ניתנים להם הקלות והתאמות המיועדות לסייע בתחום הלימודים. מת"ל נתמכת על ידי הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה (לפרטים נוספים)

מוסדות בתקצוב המדינה

כאשר מדברים על מוסד שהוא אכן בתקצוב המדינה הכוונה בראש ובראשונה לאוניברסיטאות שתמיד יהיו מסובסדות ולמכללות אשר מציינות ששכרם השנתי הכולל הוא שכר אוניברסיטאי.

יש לציין כי שכר לימוד אוניברסיטאי כיום עומד על כ- 10,259 ₪ ~ ואינו כולל קורסי אנגלית ותשלום לאגודת הסטודנטים (תלוי מוסד).

יש לשים לב כי בכל שנה הסכום האוניברסיטאי מתעדכן (ניתן לבדוק באתר המל״ג על עדכון לשנה זו)

מוסדות לא בתקצוב המדינה

כאשר מדברים על מוסדות שאינם בתקצוב המדינה הכוונה תהיה לרוב מכללות פרטיות ספציפיות (ניתן לבדוק זאת באתר המוסד). מוסדות אלו אינם מסובסדים מהמדינה ולכן הסכום הכולל לשנה הוא לא שכר אוניברסיטאי (כ- 10,259 ₪ ~). השכר השנתי אינו קבוע וישתנה בהתאם לבחירת המוסד.

מחלקה / חוג

לרוב, אוניברסיטה מורכבת ממספר פקולטות, בתי ספר ומכונים אשר מחולקים למחלקות או חוגים שונים, כגון החוג/המחלקה למדעי המחשב, לספרות, לכלכלה ועוד. 

בראש החוג או המחלקה עומדים פרופסורים, תחתם מלמדים מרצים בעלי תוארי דוקטור או פרופסורים אחרים, ותחתם נמצאים עוזרי מחקר והמנהלה.

מלגה

מלגה היא מענק כספי המועבר ישירות לחשבון הבנק שלכם לצורך לימודים אקדמיים.

ישנן מלגות המגיעות מגופים ממשלתיים, קרנות פילנטרופיות, מוסדות לימוד, עיריות, מועצות מקומיות ועוד. ישנן מלגות הניתנות בשתי פעימות (לרוב לאחר סמסטר א׳ וסמסטר ב׳ בכדי לוודא שהסטודנט אכן המשיך בלימודים) וישנן מלגות הניתנות בפעימה אחת.

יש לשים לב שסכום המלגה משתנה ממלגה למלגה וכך גם הדרישות. ישנן מלגות בהם נדרשת התנדבות בקהילה, מלגות לוחמים, מלגות הצטיינות, מלגות המיועדות לעולים, מלגות לפי מקום מגורים וכו'.

לבדיקת ערב מידע או שיחה עם רכז/ת הישגים.

לפרטים נוספים על מלגות לחצו כאן.

מרכז נגישות

מוסדות להשכלה גבוהה מחויבים להעניק שירותי תמיכה וסיוע לסטודנטים עם לקויות למידה או הפרעות קשב וריכוז. הפעילות במרכז כוללת מגוון פעולות כגון: אבחנה וייעוץ לימודי, לימודים במכינה, קורסים וסדנאות לשיפור כישורי למידה, ליווי ותמיכה- אישיים וקבוצתיים- במהלך הלימודים, תמיכה רגשית ועוד.  סטודנטים אשר אובחנו כבעלי לקויות למידה ו/או בעלי הפרעות קשב וריכוז זכאים להשתמש בשירותים של מרכזי הנגישות. כמובן כי לכל מוסד ומרכז יש חוקים שונים ואופיין של מרכזי הנגישות שונה ובעל שירותים מגוונים אחרים.  

מרכז קריירה

בכל מוסד אקדמי קיים מרכז קריירה שמטרתו לסייע לסטודנטים ולבוגרים בכל הקשור למציאת עבודה במהלך הלימודים ובסיומם. 

מרכז הקריירה מסייע לסטודנטים ולבוגרים במציאת תעסוקה ההולמת את כישוריהם באמצעות הנחיה והכשרה בתחומים: 

  • כתיבת קורות חיים – כיצד להבליט חוזקות? 
  • ראיון עבודה – כיצד לענות על שאלות קשות בראיון, דגשים לשפת גוף בראיון.
  • כיצד לצלוח מרכזי הערכה?
  • זיהוי מסלולי קריירה.
  • מציאת דרכים יצירתיות לחיפוש עבודה בעולם משתנה ודינמי, בדגש על מימוש הפוטנציאל האישי והתעסוקתי של כל אחד.
  • שימוש ברשתות חברתיות ורישות עסקי (נטוורקינג) בתהליך חיפוש העבודה.

נקודות זכות (נק"ז או נ"ז)

כל תואר מורכב מקורסי חובה וקורסי בחירה, כשכל קורס מקנה לסטודנטים שעוברים אותו מספר נקודות זכות. על מנת להיות זכאי לתואר, יש להגיע לסף מסוים של נקודות זכות. נקודות זכות היא הדרך של האוניברסיטה לתאר כמה למדת, כאשר מספר נקודות הזכות המוקנית לכל קורס משתנה בהתאם למסלול הלימודים ולמוסד הלימודים. החלוקה לנקודות זכות תהיה לרוב על פי שעות שבועיות, קושי הקורס וחשיבות הנושא. כמו כן, בכל אוניברסיטה ובכל מסלול לימודים ישנו מספר נקודות זכות אחר אשר צריך לצבור, וזאת גם בהתאם ללימודים של חוג אחד בלבד או של לימודים משולבים (דו או תלת חוגי). 

סילבוס

 (מלטינית – syllabus, שפירושה "רשימה"; בעברית – עיקרי תוכנית הלימודים או תוכנית הקורס) הוא מסמך אשר מפרט את תכני הלימוד ונושאי ההרצאות של קורס אקדמי. הסילבוס, שנכתב על ידי המרצה של הקורס, לרוב יכיל מידע על הקורס, פרטי יצירת קשר עם המרצה או עוזר ההוראה, רשימות קריאה, הסברים ומידע כללי על תכני הקורס, מטלות ודרכי קבלת ציונים, כללים לגבי התנהגות והתנהלות בכיתה בזמן שיעור ועוד. הסילבוס מהווה מעיין "חוזה" בין המרצה לבין הסטודנטים, וקובע את תיאום הציפיות של המרצה מהסטודנטים. לרוב, הסילבוס יפורסם עוד בטרם תחילת הקורס ויוצג במהלך השיעור הראשון והוא יספק לסטודנטים מידע אשר יסייע להם בהחלטה אם לקחת חלק בקורס או לא. 

סמינריון

בדומה למבחן או בוחן, עבודה אקדמית היא אחת מהדרכים של המרצה לדעת מהי רמת הידע של הסטודנטים. העבודה האקדמית היא מטלה שכיחה ביותר ונמצאת במרבית  הקורסים האקדמיים. 

בניגוד למבחן, העבודה האקדמית באה לבחון את היכולות של הסטודנט להסיק מקנות, לנתח חומר, הבנת הקריאה ויכולות כתיבה, איסוף מידע ועוד. קיימים סוגים רבים של עבודות אקדמיות כאשר הסמינריון (ידועה גם בשם "סמינר", "עבודת גמר") מהווה את העבודה הסופית של התואר ובסופה הסטודנטים מקבלים את הזכאות לתואר. עבודת הסמינריון היא בעלת היקף ונפח גדולים יותר משאר העבודות הניתנות במסגרת הקורסים האקדמיים. דרישות הסמינריון והמבנה שלו ישתנו בין קורס לקורס ובין מוסדות הלימודים השונים.

עוזר הוראה / מתרגל

עוזר הוראה/ מתרגל הוא אדם אשר מסייע למרצה בהעברת תכנים, בדיקת עבודות, ערעורים, תרגילים ובאופן כללי, פועל במסגרת הקורס האקדמי. חלק גדול מתפקידו של עוזר ההוראה הוא העברת תוכן ב"תרגול" – זמן מוקצב במערכת אשר מוקדש להעמקת החומר, תרגול ומעבר על תרגילים/מאמרי קריאה של הקורס. לכן, עוזר ההוראה נקרא גם מתרגל. פעמים רבות, עוזר ההוראה הוא סטודנט לתואר מתקדם (פעמים רבות הוא שנה מתקדמת יותר בתואר או תואר שני- מאסטרנט, או תואר שלישי- דוקטורנט) אשר עבר את הקורס הנ"ל ואולי אף עוזר מחקר של המרצה. כל מוסד לימודים מחליט את מי להעסיק בתור עוזר הוראה/מתרגל, ותנאיו הסוציאליים ושכרו משתנה בהתאם. בישראל, עוזרי ההוראה מוגדרים כסגל זוטר והם מאוגדים בארגון הסגל הזוטר.

פקולטה

יחידה של אוניברסיטה העוסקת במחקר ובהוראה בתחום ידע מוגדר או באיגוד של מספר תחומי ידע קרובים. 

הפקולטה כיום היא יחידה עצמאית בעלת סגל מוגדר ואמצעים עצמאיים (מעבדות, כיתות לימוד, ספרייה, מכוני מחקר וכדומה). בראש הפקולטה ניצב "דיקן", המנהל את פעילותה הן מבחינה אקדמית והן מבחינה תקציבית. הפקולטות כוללות  בתי ספר,  חוגים  ומחלקות  ללימודי מקצועות מוגדרים יותר במסגרת הרחבה של הפקולטה. 

הפקולטות הנפוצות באוניברסיטאות כיום הן מדעי הרוח, מדעי הטבע, מדעי החברה, רפואה, משפטים והנדסה. עם זאת, כל אוניברסיטה מגדירה לעצמה את הרכב החוגים בתוך הפקולטה ולעיתים מאגדת חוגים שונים במסגרת פקולטות שונות (למשל מעמדו של החוג להיסטוריה משתנה באוניברסיטאות שונות בין הפקולטה למדעי הרוח והפקולטה למדעי החברה, לפי התפיסה האקדמית).

פרופסור

מלטינית  Professor בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה" הוא מומחה בתחום מחקר בו התמחה וזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר ובדרך כלל משמש כחוקר  ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה. פרופסורים חוקרים ומעמיקים בתחום התמחותם, חונכים תלמידים לתארים מחקריים מתקדמים, מנחים  סמינרים  בתחום התמחותם ומעבירים הרצאות. הקריטריונים לקידומם של פרופסורים אינם אחידים – הם תלויים במוסד, במקום ובזמן. לדוגמה, בכל האוניברסיטאות האירופאיות  ובחלק מהאוניברסיטאות בארצות הברית, פרופסורים זוכים לקידום רק על בסיס הישגיהם המחקריים, ואילו באוניברסיטאות פרטיות בארצות הברית איכות ההוראה מהווה מרכיב חשוב בקידום. באוניברסיטאות בישראל, המרכיב העיקרי בעלייה בדרגה הם ההישגים המחקריים ופרסומם, המוניטין הבינלאומי והמנהיגות בתחום. 

בחלק מהמדינות, למשל בארה"ב, ברזיל, קנדה והונג קונג, נהוג להשתמש בשם התואר "פרופסור" כדרך לפנות אל כל מרצה או חוקר באוניברסיטה או מכללה, ללא קשר לדרגתו האקדמית. ישנן גם מדינות, כמו אוסטריה, צרפת, רומניה, סרביה, פולין ואיטליה, בהן נהוג לפנות בשם תואר זה אף למורים בבית ספר תיכון. 

עמדת המועצה להשכלה גבוהה, שאושרה בבג"ץ היא ש"פרופסור" אינה רק דרגה, אלא גם תואר אקדמי.

ציון סכם - ציון התאמה

ציון סכם הוא שקלול של ממוצע ציון בחינת הבגרות וציון הבחינה הפסיכומטרית של המועמד ללימודים אקדמיים.

לכל תחום לימודים קיים ציון סכם מינימאלי לקבלה והוא משתנה ממוסד למוסד.

לרוב, ניתן למצוא באתר הבית של המכללה\האוניברסיטה מחשבון בו אפשר יהיה לחשב את ציון הסכם שלך או לחילופין  במהלך פגישת הייעוץ במוסד האקדמי שמעניין אותך

רקטור

מלטינית – REGERE, שליט. ראש המערכת האקדמית באוניברסיטאות. זאת להבדיל ממנכ"ל, שהוא בעל המשרה האדמיניסטרטיבית העליונה באותו מוסד אקדמי. הרקטור אחראי על הניהול האקדמי של האוניברסיטה, ובכלל זה מינוי חברי סגל אקדמי, העלתם בדרגה, פתיחה וסגירה של תחומי לימוד ונושאים אקדמיים נוספים. במוסדות אקדמיים רבים נקרא ראש המערכת האקדמית פרובוסט (PROVOST). בטכניון הוא נקרא "משנה לנשיא לעניינים אקדמיים".

הידעת?

המונח "רקטור" משמש גם בתחומים אחרים, כגון בכנסייה הקתולית ובכנסיות אחרות, שם הוא מציין אנשים בעלי תפקיד בכיר. 

שבועיים שינויים (או: תקופת שינויים)

בתקופה זו, בתחילת הסמסטר, ניתן לבצע שינויים במערכת השעות ובהרשמה של סטודנטים לקורסים. זוהי תקופה בת שבועיים (לרוב) בתחילת הסמסטר בה מערכת ההרשמה לקורסים פתוחה לשינויים. במהלך התקופה הזו, הסטודנטים יכולים להגיע לשיעורים לבחון את דרישותיהם, תוכן הלימוד, איכות ההוראה וכו', ולהחליט אם ברצונם להירשם לאותו קורס, או להוריד את שמם מרשימת הרשומים. בתום תקופה זו, נקבעת מערכת השעות של הסטודנטים לסמסטר הקרוב ולא ניתן לבצע שינויים נוספים בהרשמה. חשוב לציין כי במהלך תקופה זו, הרשמה או אי הרשמה לא כרוכה בעלות כספית. כל מוסד פועל אחרת ובעל תקנון שונה באשר לאי הרשמה של קורס לאחר תום תקופת השינויים. 

שנה אקדמית

השנה האקדמית היא התקופה שבה נערכים הלימודים במסגרת האקדמית ותחת המל"ג. השנה האקדמית בישראל בדרך כלל מתחילה באוקטובר, לאחר החגים, ומסתיימת בחודש יוני או ספטמבר. מרבית המוסדות מחלקים את השנה לשלושה סמסטרים. החלק הראשון בחורף, בין אוקטובר לינואר, כאשר מיד עם סיומו מתנהלת תקופת מבחנים בהם הסטודנטים נבחנים על החומר הנלמד בסמסטר. החלק השני באביב, החל מחודש מרץ ועד יוני, כאשר גם בסיומה נערכת תקופת מבחנים. החלק השלישי הוא סמסטר קיץ אשר נערך בין מרץ ליוני והוא אינו חובה לכל הסטודנטים. בסמסטר קיץ לומדים רק סטודנטים בחוגים מסוימים, במוסדות מסוימים או כאלה שנדרשים להשלים קורס או תוכן אשר לא עברו במהלך השנה האקדמית. ככלל, בתום תקופות המבחנים ובין תחילת הסמסטר הבא, מקבלים הסטודנטים חופשה אשר משתנה בהתאם לדרישות הקורסים והמבחנים. 

שעות סמסטריאליות (ש"ס)

שעה סמסטריאלית לרוב הינה 45 דקות כאשר כל  שיעור הוא לרוב שעתיים סמסטריאליות- משמע, שעה וחצי. ברוב המקרים, החלוקה של הנק"ז מסתמכת בין היתר על השעות הסמסטריאלית כך שקורס עם יותר שעות סמסטריאליות יהיה שווה כמות גדולה יותר של נק"ז. 

איפיון ובניה
Benady New Media
עיצוב דף הבית
יעל לוי Landwiz
diploma

אנחנו כאן בשבילך

מוזמנים להשאיר פרטים ונשמח לסייע